למי אין היום מכונת אספרסו בבית? ואני חשבתי לתומי שכמעט בכל בית בישראל אמצא מכונת אספרסו על השיש במטבח. אז כנראה שעדיין לא, כנראה שהבשורה עוד לא הגיעה לכל בית בישראל, אבל אני בטוחה שיבוא היום שזה יקרה והוא איננו רחוק.
אז נכנסתי אחרי בוקר קשה לביתה של השכנה. שלושת הילדים ברכב אני מנסה להתניע את האוטו ושום דבר לא קורה. חשכו עיני דווקא היום כשיש לי כל כך הרבה פגישות סידורים וזמנים לעמוד בהם.
יתכן ששוב שכחתי את אחד האורות דולחקים ברכב ונגמר לי המצבר. יאוש אמיתי. הילדים בתוך הרכב חגורים ומוכנים לגנים ואני נאלצת לבשר להם שהם צריכים לצאת מהרכב ולחשב מסלול מחדש. זה התקבל בכמה צעקות, בכי אחד ונשיכה אחת, בסך הכל טוב יחסית לבוקר קשה.
אז כולנו יצאנו שוב מהאוטו וחיכינו למונית שאולי תצליח לאסוף אותנו בזמן, עוטמדים בצד הדרך וממתינים ובינתיים עוברת שכנה אחת שמושיעה אותנו ואוספת אליה לרכב שני ילדים זועפים עם ילקוטים ענקיים. ואני עומדת עם הקטנה וממתינה למונית וחולמת בינתיים על הרגע שאשוב הביתה ואכין לעצמי כוס קפה במכונת אספרסו הביתית שלי.
בעוד ריחות הקפה עולים בדמיוני מגיעה המונית ואנחנו נוסעים הישר לגן הקטנטנים. בדרך חזרה אני עוד מתלבטת אם לעצור באחד מבתי הקפה ולקחת לי קפה לדרך, אך לבסוף יורדת מהעניין ומפצה אותי בדמיוני באספרסו ארוך ממכונת אספרסו שלי ואחריו מיד הפוך גדול וטעים שרק מכונת אספרסו ביתית כשלי יכולה להכין לי. אבל כל זה קורה בדמיון, ומה שקרה בהמשך הוא בהחלט המציאות. כשהגעתי לפתח ביתי וגיליתי שנעלם לי המפתח. יותר גרוע מזה כבר לא יכול להיות.
הכל היה נסבל בקושי כל עוד היתה אופצייה לכוס קפה שיציל את כל הבוקר הזה, וכעת אני עומדת בפתח הדלת של השכנה וממתינה להתפרץ פנימה ברגע שהיא תפתח לי את הדלת ולעוט על מכונת אספרסו שלה עד שארגע.
אך על התסריט שקרה במציאות לא חשבתי כלל. למי היום אין מכונת אספרסו בבית? זה חוקי בכלל?
מחשבות להמשך: להמציא מכונת אספרסו ניידת שבלעדייה לא עוזבים את הבית.